🧭 עיקרון מנחה: מעצים מטפל, לא מחליף מטפל
עיקרון זה חל על המסמך כולו. המערכת מבצעת כללי ניטור שהקלינאי הגדיר וממשיכה את החלטותיו — היא לעולם אינה מקבלת החלטה קלינית. כל פלט של המערכת מנוסח כהמשך להחלטת מטפל, לא כקביעה עצמאית.
הערה: מספור הסעיפים (§9, §12.2 וכו') נשמר כפי שהוא במסמך המפרט המקורי, כדי לשמר עקיבות מול גרסאות קודמות.
§12.2 — מנוע מיפוי אי-ודאות
הגדרה קודמת: מנוע פסק-דין — ציון סנטימנט, רמת עצב/חרדה, התראה על "מחשבות מדאיגות". החלטה סגורה: הפיצ'ר נכתב מחדש כמנוע מיפוי אי-ודאות. המערכת אינה פוסקת מה המטופל מרגיש — היא ממפה מה ניתן לקרוא בטקסט, מה אפשרות הקריאה החלופית, ומה חסר כדי להכריע.
מבנה פלט קבוע — שלושה חלקים לכל קטע טקסט מסומן
- 1 "מה שנכתב, מילולית" — הקריאה המילולית בלבד, ללא פרשנות.
- 2 "קריאה חלופית אפשרית" — אם מדובר באירוניה / לשון המעטה / הגזמה, המשמעות מתהפכת ל-X. תמיד מנוסחת כהשערה, לעולם לא כקביעה.
- 3 "מה שיכריע" — מנוסח כשאלה למטפל, על בסיס מידע חוץ-טקסטואלי שרק הוא מחזיק (היסטוריית המטופל, הסגנון האישי שלו, תוכן הפגישה האחרונה). לדוגמה: "האם הפגישה האחרונה עסקה ב-Y?", "האם זו סטייה מהסגנון הרגיל שלו?"
דוגמה — כרטיס אי-הוודאות כפי שמופיע באפליקציה ("קריאות לעיונך")
"הכל סבבה, אל תדאגי."
וואטסאפ · אתמול 23:10
מה שנכתב, מילולית
מדווח שהכל בסדר ומרגיע אותך שלא לדאוג.
קריאה חלופית אפשרית
בקריאה דרך סגנון "לשון ההמעטה" שציינת, "סבבה" עשוי להיות המעטה, ו"אל תדאגי" יכול לסגור נושא לפני שנפתח.
מה שיכריע — רק אתם יודעים
האם S8 נגע בהערכת העבודה שממנה חשש? האם הסגירות היא שינוי מהאופן שבו הוא כותב לך בדרך כלל?
הוסר מהמפרט
- ✗ ציוני סנטימנט מספריים
- ✗ סיווגי רגש חד-משמעיים
- ✗ התראת "מחשבות מדאיגות" אוטונומית — הוחלפה בהתראות בשליטת המטפל (ראו §12.2.2)
§12.2.1 — טקסונומיית אותות (חדש)
שלושה סוגי אותות, וכל אחד מטופל אחרת. ההבחנה המרכזית: כמה הסקה נדרשת בין הנתון הגולמי לבין המשמעות המיוחסת לו.
🧠
א. Priors של המטפל
תגיות סגנון-תקשורת פר-מטופל: אירוניה, לשון המעטה, הגזמה, הימנעות מפירוט. כל תגית נושאת חותמת זמן ומקור — באיזו פגישה נרשמה. אלה קביעות של המטפל, והמנוע רק ממשיך אותן.
📊
ב. טריגרים תצפיתיים
אותות מדידים ובעלי הסקה נמוכה: תדירות הודעות, אורך הודעות, ספציפיות, שעות שליחה, מעבר בין ערוצים, אמירות שטחיות/גנריות חוזרות. אלה רשאים להתריע ישירות — וכל התראה כזו כוללת: הכלל שהמטפל הגדיר, הנתונים הגולמיים שמאחוריה, והסטייה מקו הבסיס האישי של המטופל.
🔍
ג. קריאות פרשניות
אותות בעלי הסקה גבוהה: אירוניה, מצוקה סמויה, תת-טקסט. לעולם לא כהתראה חד-משמעית — תמיד דרך פורמט מיפוי האי-ודאות של §12.2, שלושת החלקים והשאלה למטפל.
דוגמה — "טריגרים מכללים שהגדרת" באפליקציה
שינויים מדידים — כל אחד מציין את הכלל שלך ואת הנתונים הגולמיים שמאחוריו
📉 ירידה בתדירות הודעות
כלל שהגדרת
ירידה בהודעות יומיות > 50% מול קו בסיס של 14 יום
מה נמדד
4.2 ביום ← 1.1 ביום
✂️ הודעות מתקצרות
כלל שהגדרת
אורך ממוצע < 40% מקו הבסיס
מה נמדד
22 מילים ← 6 מילים
🌙 שעות שליחה חריגות
כלל שהגדרת
הודעות שנשלחו 01:00–05:00
מה נמדד
3 לילות · 02:40, 03:15, 04:02
המודל הטמפורלי של ה-Priors
משקל ההערכה דועך עם גילה — אך דבר אינו נמחק: ההיסטוריה המלאה נשמרת, משום שהתנהגות מטופלים אינה ליניארית ונסיגות (רגרסיות) קורות. הערכה עדכנית גוברת על הערכה ישנה, אבל המסלול ההיסטורי נשאר גלוי — גם למנוע וגם למטפל. שינויים בטיפול או במטופל מקבלים העצמת משקל טמפורלית.
דוגמה — פרופיל הניטור באפליקציה (Priors + המודל הטמפורלי)
סגנון תקשורת שציינת
Sherpii שוקל את הקריאות שלו מול אלה · ניתן לעריכה בכל עת
🏷 לשון המעטה
אמר "סבבה" בשבוע שבו PHQ-9 עלה
צוין S4 · 15 במאי
🏷 אירוניה / הסטה
מסיט נושאים קשים באמצעות הומור
צוין S7 · 22 במאי
🏷 הימנעות מפירוט
מעדיף תשובות כתובות קצרות
צוין S4 · 17 באפריל
ההערכה שלך לאורך זמן
רשומות חדשות מקבלות משקל רב יותר — המסלול המלא נשאר גלוי
02 ביוני · S8 משוקלל חדש
פתוח יותר; עבד עם הבניה מחדש. פחות הסטה מאשר ב-S7.
22 במאי · S7
שמור בנוגע להערכת העבודה הקרבה; הסיט באמצעות הומור.
15 במאי · S6
עלה הקשר משפחתי; מעט המעטה במצב רוח ירוד.
01 במאי · קבלה
MDD קודם (F32.1). קו בסיס מאופק, תשובות כתובות קצרות.
§12.2.2 — רגישות התראות מבוקרת-מטפל (חדש)
ההתראה מוגדרת על ביטויי מצוקה מפורשים — והסף ("מה נחשב מפורש") הוא פרמטר רגישות שהמטפל קובע פר-מטופל.
חוגת רגישות פר-מטופל
- ✓ הרגישות ניתנת לכיוון בכל פגישה — למשל, הידרדרות אצל המטופל או בסביבתו ⇐ רגישות מוגברת זמנית
- ✓ כל שינוי נרשם ביומן: תאריך, ערך קודם / ערך חדש, והערת סיבה
- ✓ ההתראה היא ביצוע של כלל שהמטפל קבע — לא שיפוט של המערכת
ניסוח מחייב לאורך כל המסמך
המערכת "מבצעת את כלל הניטור שהוגדר" — לעולם לא "מזהה מצוקה". הניסוח אינו עניין קוסמטי: הוא משקף את חלוקת האחריות בין הקלינאי (שמגדיר) לבין המערכת (שמבצעת), והוא בעל השלכה רגולטורית אפשרית (ראו הפריט הפתוח בהמשך).
דוגמה — בקרת רגישות ההתראות באפליקציה
רגישות התראות
נמוכהמאוזנתמוגברתגבוהה
🕐 שונה לאחרונה: 22 במאי · S7 — סיבה: הערכת ביצועים בעבודה מתקרבת — הרגישות לסמני מצוקה מפורשים הועלתה לשבועיים הקרובים.
§12.3 — פרוזודיה על הגשר (עודכן)
בעבר הוגבל §12.3 לאודיו של פגישות בלבד. ההרחבה: הודעות קוליות ושיחות בין-פגישתיות הן אות פרוזודי עצמאי על הגשר — הערוץ היחיד שאינו חולק את ההטיות של ניתוח הטקסט.
ערוץ עצמאי
קצב, גובה, אנרגיה והפסקות בהודעות קוליות ובשיחות נמדדים בנפרד מהתוכן המילולי. מכיוון שהפרוזודיה אינה עוברת דרך אותו צינור ניתוח של הטקסט, היא משמשת נקודת מבט בלתי תלויה — לא "אימות" ולא "הפרכה", אלא אות נוסף לשיקול המטפל.
ניתוח פער תוכן–טון (נוסף)
כשהטקסט נקרא חיובי אך הפרוזודיה שטוחה — הפער מוצג לשיקול דעת המטפל בתוך מבנה שלושת החלקים של §12.2, לא כמסקנה.
דוגמה — הודעה קולית באפליקציה
▶
תוכן
"הכל טוב, אני בסדר — נדבר אחרי הסופ״ש."
טון אות עצמאי
אפקט שטוח · קצב איטי (−30% מול קו הבסיס) · שונות גובה-צליל נמוכה · הפסקות ארוכות
תוכן וטון אינם מתיישבים
המילים אומרות בסדר; הקול נשמע שטוח ואיטי. שני הערוצים אינם תואמים. שווה בדיקה עדינה בקשר הבא?
§9 — סימון מקור ברקע המצטבר (עודכן)
הרקע המצטבר של המטופל מכיל פלטי AI — ולכן הוא אינו שכבת אימות בלתי תלויה: קריאה שגויה מוקדמת מזהמת קריאות מאוחרות. מכאן דרישות הסימון הבאות.
- ✓ תג מקור לכל פריט הקשר — הזנת-מטפל / פלט-AI (עם קישור לניתוח המקורי)
- ✓ כשמנוע §12.2 משתמש בהקשר מסעיף 9, הוא מסמן אילו פריטי הקשר מקורם ב-AI
- ✓ אזהרת עיגון-בהנחה — רקע עשיר מטה לקריאת טקסט ניטרלי כמצוקה; ההגנה: הפרדה בפלט בין "מה שבטקסט" לבין "מה שההקשר מוסיף"
- ✓ סיכום AI לעולם אינו מוצג במשקל חזותי זהה להזנת מטפל — במוקאפים: תג נוצר אוטומטית · למקור
דוגמה — תגי מקור על פריטי הקשר
הזנת מטפל/ת
MDD קודם (F32.1). קו בסיס מאופק, תשובות כתובות קצרות.
נוצר אוטומטית · למקור
סיכום S8: פתוח יותר; עבד עם הבניה מחדש.
עיקרון מוצר רוחבי (חדש): "מעצים מטפל, לא מחליף מטפל"
כל פלט מערכת מנוסח כהמשך להחלטת מטפל: "הכלל שהגדרת ירה", "בהתאם לרגישות שקבעת", "לעיונך".
קריטריון קבלה — כל התראה חייבת לענות על שלוש שאלות
- א איזה חוק-מטפל ירה — הכלל שהמטפל הגדיר, במפורש
- ב על סמך אילו נתונים — הנתונים הגולמיים והסטייה מקו הבסיס
- ג מה חסר למערכת כדי להכריע — המידע החוץ-טקסטואלי שרק המטפל מחזיק
ניסוחים אסורים
- ✗ ניסוח אבחוני — "המערכת אבחנה", "המטופל בדיכאון"
- ✗ ציוני סיכון אטומים — "רמת סיכון: גבוהה"
- ✗ המלצות טיפול אוטונומיות
פריט פתוח — רגולציה
⚠ פתוח — לא נסגר בעדכון זה
סיווג רגולטורי של רכיב ההתראות
נדרש סיווג רגולטורי של רכיב ההתראות — תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות / תוכנה כמכשור רפואי. הערה: הניסוח של הפיצ'ר כ"ביצוע כללי ניטור שהגדיר קלינאי" + "מיפוי אי-ודאות" (ולא "אבחון" / "התראה קלינית אוטונומית") עשוי להשפיע על הסיווג — נדרשת בדיקה מול גורם רגולטורי.
מיפוי למוקאפ
המוקאפ האינטראקטיבי חי ב-מוקאפ האפליקציה. המפרט הוא מקור האמת להתנהגות; המוקאפ — לפריסה החזותית.
§12.2 — כרטיס מטופל ← לשונית "בין מפגשים"
כרטיסי אי-ודאות תלת-חלקיים תחת "קריאות לעיונך", עם התוויות: "מה שנכתב, מילולית" / "קריאה חלופית אפשרית" / "מה שיכריע — רק אתם יודעים".
§12.2.1 — כרטיס מטופל ← לשונית "ניטור"
תגיות סגנון עם חותמות זמן, ציר זמן של הערכות, ומחוון רגישות עם יומן שינויים.
§12.2.2 — כרטיס מטופל ← לשונית "בין מפגשים"
"טריגרים מכללים שהגדרת" — הפרדה חזותית בין טריגרים תצפיתיים (עם כלל + נתונים גולמיים + סטייה מקו בסיס, למשל: "ירידה בהודעות יומיות > 50% מול קו בסיס של 14 יום") לבין קריאות פרשניות.
§12.3 — תצוגת הודעה קולית בלשונית "בין מפגשים"
פרוזודיה מוצגת לצד הטקסט כערוץ עצמאי, כולל תצוגת פער תוכן–טון.
היסטוריית גרסאות
v1.1 · יולי 2026
ממנוע פסק-דין למנוע מיפוי אי-ודאות
§12.2 נכתב מחדש — פסק-דין ⇐ מיפוי אי-ודאות; נוספה טקסונומיית אותות §12.2.1; נוספה רגישות התראות מבוקרת-מטפל §12.2.2; §12.3 הורחב לערוץ הגשר; נוספו דרישות סימון מקור בסעיף 9; נוסף עיקרון רוחבי "מעצים מטפל, לא מחליף מטפל"; נוסף פריט פתוח — רגולציה.
v1.0
גרסה מקורית
§12.2 כמנוע פסק-דין: ציון סנטימנט, רמת עצב/חרדה, התראה אוטונומית על "מחשבות מדאיגות"; §12.3 מוגבל לאודיו של פגישות.